Закат
20:30
До Йом Кипур осталось
4 дня
05.07.2014
27 Нисан
Элула
1

צריך לכתוב באותיות גדולות: זהו המקום של רצח המוני

אנטולי שנגייט מספר על באבי יאר, על קהילה יהודית בקייב ועל הדור החדש

 אנטולי בן פטר שנגייט הוא מנכ"ל של קהילה יהודית עירונית של קייב, חבר ועד התיאום של התאחדות יהודי אוקראינה

איך נולד הרעיון לייסד את המוסד שלכם?

חשוב להגיד שאני לא המנהל הראשון של המוסד. יותר מזה, לא אני הוא שיצר אותו. כאשר המוסד נוסד אני עבדתי מתור מהנדס בכיר לביצוע פרויקטים במכון למחקרי מדע. כך קרה שהזמינו אותי לערוך פורימשפיל אשר עשה בית ספר יהודי.

כבר לאחר זה הגורל הביא אותי למחנה קיץ יהודי, יותר מאוחר עזבתי את עבודתי והגעתי לבית ספר יהודי. זו הייתה שרשרת האירועים ובסופו של דבר מצאתי את עצמי בתפקיד של מנהל המוסד.

המוסד עצמו נוצר באותה התקופה כאשר התחילה תחייה יהודית, ובתור סימן התחייה היו רב-גוניות ומספר גדול של מוסדות יהודיים אשר נוסדו לאחר קבלת העצמאות אוקראינה. אז זה היה ממש סנסציה, כולם רצו לעשות משהו, ליצור משהו. מוסדות רבים מתוך אלה קיימים ופועלים עד היום, אחרים נשארו רק ברשימות של משרד המשפטים.

ההגדרה עצמה של קהילה עירונית היא ההגדרה שמוטלת בספק, מפני שקהילה יהודית קלאסית תמיד הייתה נוצרת על בסיס של בית כנסת. אבל הרעיון ליצור התאחדות יהודים חדשה, מחוץ להתאחדות קלאסית הוא לא חדש. קרה כך שהופיעו המון מוסדות אשר החליטו להציג ענייני יהודים ללא קשר לשייכות היהודים למערכת דתית זו או אחרת. במקביל לכך הופיע רעיון לייסד חברות לתרבות יהודית ובראשו של התנועה היה איליה בן מיכאל לויטס, והופיע גם רעיון לייסד קהילות עירוניות ואזוריות שבתוכנית הזה תמך ועד אוקראיני וראשו יוסף זיסלס.

בסופו של דבר מערכת כזאת נוסדה גם כאן. התקנון שלנו לא השתנה במשך כל השנים, אנחנו רק עשינו מספר הוספות. הפסוק הראשון של התקנון אומר שאנו צריכים לתמוך בהתפתחות מוסדות יהודיים אחרים כולל גם מוסדות של נוער, של ווטרנים או כל מוסדות אחרים. המטרה שלנו הייתה להיות חממה ליוזמות יהודיות. זה אותו הדגל שתחתיו נוצר המוסד שלנו.

אתה צופה על התפתחות חיים יהודיים בקייב מרגע של קבלת העצמאות. מה השתנה בקהילה במשך זמן זה?

אביא לך דוגמה פשוטה. במשך שנים רבות אני בא לאחד מביתי-ספר יהודיים עירוניים ביום הראשון של שנת הלימוד, אני כל עוד מלמד שם לפעמים. לבית הספר כבר נרשמו ילדים של התלמידים הראשונים שלנו. זהו השינוי איכותי, עקרוני. הוא אומר הרבה על מה שקורה לקהילה עכשיו.

אנו עובדים עכשיו בקהילה חדשה שפניה אחרים לגמרי. השינויים קשורים גם להגרה וגם לחזרה של אותם היהודים שקודם עשו הגרה. חוץ מזה הגיע דור חדש של אלה אשר יודעים על יהדות הרבה מאוד, הם עברו בתי ספר יהודיים, הם היו גרים בישראל במסגרת התוכנית "מסע". בני הנוער האלה הם בעצמיהם כבר יכולים להסביר לך מה זה כפרות ואיזו תפילה קוראים במקרה זה או אחר.

ראשי מוסדות יהודיים צריכים לקחת בחשבון את כל הדברים האלה ולהתאים לאתגרים של התקופה החדשה. זה כמו חברת עסקים אשר מוכרת סחורה ונותנת שירות אך לא עוקבת אחרי השוק. אין טעם למכור אבקוס כאשר כולם כבר משתמשים במחשבים.

האם זה אפשרי לבנות בקייב קהילה במימון עצמי שלם?

למעשה חלק דיי גדול של תקציב מוסדות יהודיים בקייב כבר ממומן על חשבון של תורמים מקומיים. זה נוגע גם במוסדות יהודיים דתיים וגם בחילוניים. השינויים כבר בדרך.

ובכן קשה להגיד מתי כל התקציב של מוסדות אלה יהיה ממומן בכסף מקומי. אבל אני רוצה להביא דוגמה: בזמן האחרון הופיעו מספר יוזמות לנוער יהודי. הארגונים פועלים רק על חשבון של עצמיהם. יתר על כך, הם אוספים כסף ועורכים מבצעי צדקה סדירים, הם עוזרים לילדים חולים אשר זקוקים בעזרה. הדור החדש מוכן לפרנס את עצמו וקצת לתת לאחרים. המגמה ישנה וזה סימן טוב.

לא מזמן בקייב ערכו אירועים לכבוד השנה ה-74 מיום של רצח המוני בבאבי יאר, ערכו כנסים ודיונים המקודשים לשמירת הזכר של האסון הזה. למה במקום הזה עד היום לא בנו שום דבר? הרי היו תוכניות רבות אצל הקהילה היהודית של העיר. אתה יכול לספר את הסיפור מגוף ראשון...

זאת לא השיחה הראשונה בינינו... אתה יודע שאני בזמני השתתפתי בעריכת פרויקט מפורסם של בניית מרכז קהילתי יהודי באזור באבי יאר. זה היה בשנות 1998-1999. ברגע מסוים הזמינו אותנו, את נציגי מוסדות יהודיים של העיר לפגישה בנושא חשוב מאוד. הפגישה נערכה במרכז קהילתי "חמנית" אשר היה ממוקם אז בקומה הראשונה בבניין של אוניברסיטת סולומון. שם נאסף קהל מכובד מאוד, היה גם ראש האוניברסיטה אלכסנדר בן איליה רוזנפלד שהוא איש מושכל וחכם מאוד.

והנה שמו על השולחן מפה גדולה ומייד הבנתי שיש כאן איזו הפתעה. התחילו בדיון על רעיון בניית המרכז הזה. היינו מתפלאים קצת מפני שאתה מבין שהמקום זה לא מקום פשוט. אבל מצד אחר – רעיון לעריכת מקום להזכרה, ללימוד... מארגני הפרויקט נאמו בהתלהבות הרי הם באמת רצו ליצור משהו טוב. אבל פתאום אלכסנדר בן איליה אמר: "חברי, אולי אפשר להזיז את זה לאיזה מקום אחר? המקום כאן הוא כזה..." הוא סתם היה מבטא את הדעה האישית שלו, אבל עברו כבר הרבה שנים ואני עדיין זוכר את זה. בסופו של דבר הכול חזר דווקא אל המשפט הזה. על הרקע הזה היו סכסוכים נוראים, איבדנו המון זמן...

אולי 75 שנים אינו פרק זמן מספיק ממושך לקבלת החלטות חשובות כאלה... למתמטיקאים יש מושגים של תנאי הכרחי ותנאי מספיק. הייתי שואל כך: מה צריך לעשות למען כך שהמקום יהיה שווה לזיכרון של האנשים הנרצחים ומה מספיק לעשות כדי להנציח את הזיכרון. על החלק השני של השאלה אי אפשר לענות, נדמה לי שפרק זמן קטן מדיי. אבל על החלק הראשון אנו יכולים וצריכים לענות.

חשוב שקהילה יהודית באה לבאבי יאר כל שנה לא ביום 29 בספטמבר אלה לקראת יום כיפור, כלומר לפי לוח השנה היהודי. השנה באנו לשם ב-22 בספטמבר, ערכנו מפגש קטן. אז קודם כל צריך לבנות גדר כי בזמן המפגשים שלנו לפעמים ספורטאים רצים ליד המקום, הם סתם מתאמנים שם. אנחנו רחוקים מהמחשבה שהם לא מכבדים אותנו, הם פשוט יודעים שזה גן. שם מטיילים אימהות עם ילדים קטנים. אני, להגיד אמת, אינני יודע האם זו מקום טוב לטיולים. אני חושב שרוב אנשים לא היו מתהלכים עם ילדים בבתי קברות, לפחות אני בעצמי לא הייתי הולך לטייל שם.

אגיד עוד פעם, צריך לבנות גדר. על הגדר צריך לכתוב באותיות גדולות: "זה המקום של רצח המוני". כאשר יש גדר ויש סימני הזהרה כאלה זה כבר מושך את ליבם של אנשים. בן אדם כבר לא ילך לשם כדי סתם לטייל. זה מה שצריך לעשות עכשיו. לפי מה שידוע לי מאת העמית שלי שהוא מנהל ממוריאל לאומי "באבי יאר" מר גלזונוב, כיום על השטח של הממוריאל נמצאים בערך 25 אנדרטות וידי זיכרון. כמובן צריך לבדוק כמה מהם נמצאים בתוך גבולות

רשמיות אבל אם יש כבר 25 ידי זיכרון אז אולי מספיק כבר?

קרוב למקום ברחוב מלניקובה 44 הייתה חברה קדישא. שם עכשיו מצב קשה, עובר משפט. את הבניין צריך להעביר לממוריאל לפי פקודה של הממשלה. דרך עגב יש גם צו של וועד העליון של אוקראינה שגם כן קובע בעניין. צריך להעביר את הבניין. יש בתוכו מספיק מקום כדי לערוך תערוכת עדויות על מה שקרה כאן. עם לקחת בחשבון אפשרויות של אמצעים אלקטרוניים מודרניים נראה שלא צריך שטח גדול למען כך. יש לנו כוחות גדולים בקייב, יש מומחים מצוינים אשר יכולים לערוך את המוזיאון ברמה איכותית מאוד.

אפשר לעשות הכול ללא השקעות כספים ענקיות לבניינים אשר מוטלים בספק. הייתי אומר שצריך להגשים אותם הפרויקטים אשר לא מוטלים בספק בעיני חברה. יש מושג כזה – קונסנסוס...

במקרה זה אנחנו נשאיר לדורות הבאים אפשרות לבחור, אפשרות לקבל החלטה עצמית. אנחנו מצידינו מציעים את הבסיס – שטח מוגדר ותערוכה יסודית עם הבניין. לכן, אגיד עוד פעם, אני מציע לא לבנות שום דבר, לא להוציא כסף, עצבים וכוחות...

1/6
601

בקייב פתחו את המרכז לנוער "שיעורי תורה ליובאוויטש "

מרכז יהודי להשכלת נוער " STL КИЕВ " נפתח ברחוב ז'ילנסקה.

414

ויטלי צ'רנויבננקו: עכשיו כל סטודנט יכול להיות לחלוץ בתחום לימוד מדעי יהדות

הנשיא של האגודה למדעי יהדות האוקראינית מספר על ענף המדע החדש והאקטואלי באוקראינה

1268

אוקראינה היהודית: 5 עובדות על יהודי קייב

על מכתב מקייב, על משפט בייליס, על מלכה של טראנס-קולנוע, על עסק תכשיטים של מרשק ועל דברים אחרים רבים